“שני קליקים” זה שקר.
כל הפיד מספר לכם שאימוץ AI זה להוריד כלי, להוריד גיט עם 42 סקילים, וזהו – הפכתם לארגון AI-first.
זה לא עובד ככה. זו עבודה. עבודה נוספת על העבודה.
תוך כדי השיחה הנהדרת עם
Tony Arad Felik
הבנתי משהו על המשבר שמנהלים ומנהלות עוברים עכשיו:
זה לא משבר של עומס. זה משבר של חוסר יכולת.
לא כי אנחנו לא מוכשרים – אלא כי אף אחד עוד לא לימד אותנו לקרוא את השאלה הנכונה: מה בעצם אני צריכה כאן? למי? בשביל איזו תוצאה?
תחשבו על זה כמו קוביות לגו. כולנו יודעים לבנות מגדל. אבל עכשיו הביאו לנו לגו שנראה אחרת, ואנחנו לא בטוחים איך הקוביות מתחברות. ובזמן שהמנהל.ת מנסה להבין – העובד כבר מביא AI מהבית, וההנהלה כבר דורשת תוצאות. אז הוא תקוע בסנדוויץ’.
מה כן עובד ?
ניסיתי לתת כמה טייקים
להסביר על ההבדל בין personal os ל team os
ועל למה צריך להיכנס עם הידיים לאירוע
כי בסוף, כל השיחה על פרודוקטיביות זה לא כמה ייצרנו.
זה מה ייצרנו, ואיזה אימפקט זה עשה.
תודה ענקית לטוני על שיחה שעשתה סדר בתוך כל הרעש
והיה לי כיף מאוד לעשות
חושבת שגם לכם יהיה
🙏
לינק בתגובה הראשונה