במשך עשר שנים לימדנו את עצמנו תנועה אחת.
לאסוף דאטה, לבנות דשבורד, ולתת למשתמש להחליט.
בשבוע שעבר הנחיתי פאנל בProductTank TLV עם אנשי ונשות מוצר מ monday.com, HoneyBook, Cyera, Baz ו product X.
השאלה שריחפה באוויר הייתה לא נוחה:
מה קורה לעבודה שלנו כשמי שלוחץ על הכפתורים כבר לא בן אדם, אלא סוכן ששלחנו במקומנו?
3 דברים שלקחתי הביתה:
תפסיקו לתכנן רק לבני אדם. הסוכן הוא פרסונה בפני עצמה, ומגיע לו מסע משלו.
אמון הוא לא פיצ'ר ששולחים לפרודקשן. הוא נבנה בהדרגה, בדיוק כמו עם עובד חדש. נותנים משימה קטנה, רואים, ואם נוח, מרחיבים סמכות.
הדשבורד לא מת. הוא פשוט מצטמצם.
מהיום התפקיד שלו הוא להבליט החלטה, לא להציג נתונים.
מנהלת המוצר של מחר נראית יותר כמו מנצחת תזמורת. היא לא מנגנת בכל כלי. היא קובעת מתי כל אחד נכנס, ומתי עוצרים.
אם בניתם כבר סוכן שעובד בפרודקשיין –
כמה חבל אתם מוכנים לתת לסוכן, ואיך אתם יודעים או מחליטים מתי למשוך אותו בחזרה?
המון המון תודה ל Odi Paneth על ההזמנה, Liam Chetrit על הניצוח והארגון,
Shachar Azriel Gil Hupert-Graff Tessa Safarov Or Fridman Carmel Arad
נעמתם!
—
התובנות והפאנל המלא עם הפרשנות ב AI THINKERS –
הניוזלטר למי שרוצה להתחיל לבנות מערכת הפעלה אישית וצוותית בעולם של AI
https://lnkd.in/dEqFdsR6