חושבים שהפער הכי גדול בטק היום הוא בין מי שיודע להשתמש ב-AI לבין מי שלא?
תסתכלו שוב על הנתונים. הפער נמצא במקום אחר לגמרי.
בסקר החדש והמאוד מעניין של Lenny's Newsletter על עובדי הטק ל-2026 בניצוח Noam Segal המוכשר, יש כמה מספרים שכדאי להתעכב עליהם עוד שניה.
49% מרגישים שה-AI מעצים אותם.
14% מרגישים שהוא מערער אותם.
אותם כלים. אותם צוותים. אותו שבוע.
כלומר –
איך שאת רואה את עצמך ליד ה-AI ניבא את שביעות הרצון שלך מהקריירה יותר מהתפקיד, מהוותק ומגודל החברה. ביחד.
זו לא שאלה של כלים. זו אפילו לא שאלה של מיומנות.
זו שאלה של זהות.
אם ה-AI מוביל אותך, את מרגישה שמוחקים אותך.
אם את מנהלת אותו, את מרגישה שמכפילים אותך.
ואת ההבדל הזה לא קובע הרישיון של קלוד או קופיילוט.
קובעת אותו ההנהלה.
כי תראו ממה אנשים באמת פוחדים.
לא מזה שיחליפו אותם. רק 22% חוששים מזה.
51% פוחדים לעשות יותר עבודה על אותו שכר.
במילים אחרות: הם לא מפחדים שייקחו להם את העבודה. הם מפחדים שיעמיסו עליהם בשקט, בזמן שהם מחייכים בסטנדאפ של הבוקר.
וזה סימן ניהולי. לא טכנולוגי.
עוד מעניין – המילה אמביוולטי היא אולי מילת 2026. 77% מהנשאלים בחרו מילה אחת שלילית ואחת חיובית בהקשר של AI, אבל הממוצע היה 5 מילים שונות בהקשר של AI. המון רגשות. אמביוולטים כאמור.
אז השאלה הניהולית ל-2026 היא לא רק "אילו כלים נאמץ" או איך נחלק את התקציב
אלא יותר –
כשהאנשים שלכם יושבים ליד ה-AI, התרבות שלכם גורמת להם להרגיש גדולים יותר, או קטנים יותר?
לא בטוחה אפילו ששאלנו את עצמינו.
אשמח לשמוע מה אתם רואים בשטח, גם אם לא מגוף ראשון, בכל תפקיד שהוא. (אגב- מסתבר שעכשיו גל החרדה נמצא אצל מעצבים וחוקרי ux)
מי מרגיש מועצם, ומי מרגיש שמכבים אותו לאט?
