בשבוע שעבר אחד הסוכנים שלי נתקע ב-loop.
כל מה שביקשתי לעשות זה להתחבר ל Plaud, ולמשוך הקלטות (הרבה
נתונים,מודה).
כן ביקשתי לחלק לצ׳אנקים,
אבל לא ממש בדקתי את המגבלות של החיבור
(מה שהיה קורה, אגב, אם היה מדובר על אנליסט בשר ודם שהיה מקבל את המשימה…רמז…)
הסוכן ניסה את אותו פתרון שוב ושוב, שרף tokens, ולא ידע לצאת מזה לבד. אני באותו זמן הייתי ביום הנהלה בק טו בק של עשר שעות, וחזרתי לשוקת שבורה וחשבון מנופח שנעצר על אחד הלימיטים (אחרת מי יודע מה היה גורלו).
זה חידד לי משהו:
רובנו ניגשים ל-AI agents כמו מפקחים. עומדים מאחור, בודקים כל צעד, מאשרים, קופצים כשמשהו נשבר.
אבל פיקוח זה לא העבודה. בימוי זה העבודה.
חשבתי על WALL-E.
רובוט שכמעט לא מדבר לאורך כל הסרט, ובכל זאת שובר לך את הלב. למה? כי עבודת הבימוי היתה מלאכת מחשבת שהתחילה לא רק מהתסריט , אלא גם בצורת ההאנשה של האנימציה והסאונד, והמחשבה על כל פרט ופרט.
אף טכנולוגיה עוד לא הפכה סיפור גרוע לטוב
אף טכנולוגיה לא יודעת לבד.
הבימוי, ההנחיה החדה והברורה, הוא האמנות עצמה.
אותו דבר בדיוק עם agents.
תפסיקו לפקח. תתחילו לביים.
על זה ועוד קצת על השאלות שכדאי להתחיל איתן כשזה מגיע לסוכנים שלכם בניוז החדש
מה החלק בעבודה שלכם שלעולם לא תמסרו לסוכן –
לא כי אי אפשר, אלא כי לא תרצו?
כאן באים לקרוא או לקבל למייל
https://lnkd.in/d_dmhiZU
