אם תחשבו על זה לעומק, כל החיים שלנו מלאים בקונטקסט.
אשה חכמה אחת אמרה לי פעם, שאת אף פעם לא יודעת מה עומד מאחורי צחוק של מישהו, שיכול בעצם להיות מאוד איש מאוד עצוב, או מאחורי התנהגות מסוימת, שהיא בכלל איזה מניע שמגיע מהרגלי ילדות, ועוד לא דיברתי בכלל על אוכל, צבע, טעם ומוסיקה, מבחינת השפעה על איך שאנחנו חושבים, תבניות ההתנהגות שלנו ותוצרי החיים כתוצאה מכל אלה.
אבל, כשאני חושבת על החיים שלי, ובהתאמה אם תחשבו על שלכם רגע, תראו שבעצם יש לא מעט תבניות בתוכם – כי המוח שלנו צריך פרדיקטביליות, וכי ככה עובד מוח אנושי מבחינת מנגנוני תמורה, מוטיבציות והרגלים.
בשבוע שעבר, ב 3 שיחות שונות של ייעוץ, הבנתי פתאום שמה שמחבר את כל התסכולים שאני שומעת, הוא המון פעמים קונטקסט, שחסר. זה לא המקרה שבו שמישהו שכח לצרף מסמך או דוגמא של משהו שהתכוון אליו, אלא שאנשים לא מייחסים חשיבות בכלל לקונטקסט הקבוע, של מי הם, מה מפעיל אותם מה המטרה וכו.
פעם חשבתי שזה כי אנשים נוטים ליחס למוצרי שפה את אותה התנהגות של מוצרי חיפוש – מישהו ״צובע״ אותי בפיקסל, עוקב אחרי לאן שאלך באינטרנט, וזהו, יודעים מי אני ויציעו לי מה שאני צריכה בכל אחד מהפידים.
אבל זה רחוק מאוד מאיך שמודל שפה עובד, מה גם שהחיפוש שמתבצע, לא מתבצע באותה תצורה וגם ה״זכרון״ אינו אותו זכרון.
ארכיטקטים נוטים לחשב מרחב עוד לפני שהם יבנו את המדרגות שיובילו לקומה השניה, את זוויות האור, וחומרי הבניין, וכל כולם במטרה למדל את המציאות לפני שהיא קורית הלכה למעשה בחומר.
באותה תצורה צריך לחשוב על AI – ועל אחת כמה וכמה כשהוא לא דבר שאפשר לצפות אותו וה״מוח״ שלו עוד פחות נהיל משלנו ברמת תשלומים ותגמולים.
אנשים שהם ארכיטקטים בחיים שלהם – יודעים להקצות זמן ומשאבים לטובת מטרות, אולי אפילו מנהלים מטרות שבאופן מובנה ומסודר, יודעים להעביר רעיונות לביצוע מנוהל כהלכה, שמים גבולות גזרה (ומצליחים לעמוד בהם), ובאופן כללי –
אנשים שמודעים לארכיטקטורה שמניעה אותם במרחב החיים שלהם, הם אנשים שלפחות מאיך שאני ראיתי את זה = יהיה להם קל יותר עם AI.
גם להצליח איתו על פני יותר תחומים, אבל גם במידה רבה , להצליח להבין איך להכפיף אותו ככה שיהיה פחות מתסכל , יותר מהיר ובאמת איזה סוג של ה״קסם״ הזה שכולם מדברים עליו.
״אני עובדת מאוד קשה בלהסביר לו שוב, ולא מצליחה לקצר את זה״, הוא משפט שאני מכירה די טוב, אבל בד״כ מה שרוצים לשמוע הוא דווקא במה צריך להשתמש – זה פרויקט, זה סקיל , זו שיחה כללית?
ואני תמיד מתעקשת שם ואומרת בואו נשאל שוב את השאלה למה, ועל מה זה יושב, ומה ניסיתי לפתור בכלל.
בכל השנים שבניתי מוצרים, עם כל קושי שהגיע, והרצון המיידי לפתור, הבנתי שדווקא השהיה באיזור הבעיה היא זו שמקצרת את הדרך לפתרון.
שאם מציצים יותר עמוק, מגיעים למקומות נפלאים. זה כואב, קשה, מעצבן.
אבל רק כשמבינים ״מה״ באופן עמוק, אפשר להבין את האיך – כי אז ההגדרות של עצמך הופכות להיות ברורות.
רוצה לומר,
כשהארכיטקטורה של החיים שלך ברורה לך – קל מאוד להעביר אותה גם למכונה, כקונטקסט, שיגביל מחד, אבל יחדד ויכוון את המוח האדיר הזה, לאן שאני צריכה אותו, ובאופן שידע מי אני, תמיד כשאני באה, ממש כמו קולגה שיושב איתי לקפה של הבוקר, אבל גם יודע איך זה לעבוד איתי על אסטרטגיה בפגישת מרובת משתתפים.
Context engineering הוא שיעור ארוך שיוצא שאני מעבירה לא מעט, ואמנם והוא פחות מתאים לפורמט של ניוזלטר, אבל אני חושבת שדווקא לכתוב כמה טיפים קטנים שאני יודעת שעבדו לי ולאחרים שלימדתי ולמדתי מהם, זו התחלה נהדרת, אם אתם במיינדסט להשקיע בעצמיכם לעתיד:
1.תתחילו בלכתוב על עצמכם, מי אתם, מה אתם עושים, מה את צריכים, לאן אתן מכוונים, כל דבר שעולה לכם בראש ובלבד שהוא קשור (מה זה קשור? אם אני אוהבת לטייל אבל אני כרגע בקונטקסט של עבודה זה לא פריט רלוונטי למשל).
2. את הקבצים האלה תשמרו כקבצי md/ מדובר בקבצי טקסט פשוטים (קיצור של Mark down) שמכונה יודעת לקרוא היטב והם כמו שאומרים ״מסדרים לה את הראש״. שימו אותם בפולדר אחד עם שמות הגיוניים שמסבירים מה יש שם (למשל קובץ ״דוגמאות״ ״עלי״ ״אסטרטגיה עסקית״ וכו)
3.הקבצים האלה יהיו קבצים שתרצו לעדכן מעת לעת אבל הם מה שנקרא your one source of truth.
4.עכשיו, בהתאם למה שעובד לכם ולכלי שאתם עובדים איתו, תחשפו את התיקייה– או לפרויקט, או בשיחה, או gem ,כתלות בכלי שאתם עובדים איתו.
למה בעצם?
-
כי ככה יש מקום אחד שאם שומרים בו את כל מי שאתם ומה שאתם עובדים עליו/מכוונים אליו וכו,
-
כי זה בעצם נותן את האפשרות שלכם להרחיב קונטקסט פר פרויקט ספציפי מבלי לאבד את הקונטקסט הכללי של מי אתם , או לחנוק את השיחה ביותר מדי פרטים.
-
כי כשצריך לעדכן יש מקום אחד ולא חמישים
-
הכי חשוב – כי זה מאפשר לכם לעבוד אגנוסטית למודל– וזה אולי אחד הטיפים החשובים. אל תקשרו לכלי אחד. יצאו אחרים, שאולי יותר מתאימים לכם, ותרצו לנסות, ומקום אחד עם כל הקונטקסט שלכם מאפשר לכם את התנועה והניסוי האלה, ובעידן AI זה די חשוב וכדאי לרכז את מה ששלכם – אצלכם.
אבל זה, רק צעד אחד קטן, שיכניס לכם סדר. הטיפ הכי משמעותי הוא לחשוף את כל הטוב הזה לקלוד cowork.
כי כשאני מדברת על ארכיטקטורה, אני מדברת גם על זו הדיגיטלית , מעבר לחיים הפיזיים שלנו, ומעבר לארכיטקטורה עצמה של מודל השפה ומה שהוא מקבל כהקשר עלינו.
אני חושבת שהמוצר שנקרא Claude co work שהוא ,בגדול, ״קלוד קוד ללא מפתחים״ הוא הדבר האמיתי שאין מישהו בעולם שלא צריך כזה.
היכולת של מודל שפה להשתמש בקוד כדי להזיז ולשנות לכם קבצים על גבי המחשב שלכם ,וממש להיות העוזר האישי לכם על המחשב, על כל המשתמע מכך בתהליכי העבודה שלכם – לסדר ולהבין את המסמכים שלכם, בכל ארכיטקטורה שהיא, ולעזור לכם לבנות אחת חדשה ומשופרת, הוא מוצר משמעותי מאוד, שלדעתי עוד לא מבינים את גודל וחוזק האפקט שלו.
קלוד cowork הוא בעצמו פוסט נפרד לפרק אחר (אם מעניין אתכם תכתבו לי כמובן וארחיב עליו),
אבל עד אז, אם אתם רוצים להפסיק להסביר ל AI שלכם אבל לא לגמרי בטוחים איך להתחיל, מה לכתוב בכל אחד מהקבצים, קחו את הפרומפט הזה, והוא כבר יתחיל לראיין אתכם לבד.
קחו בחשבון שני דברים –
1.זה לא קצר. צריך לפנות לזה זמן ולהשקיע, כי אחרי הכל זו השקעה שתשתלם לכם בכפולות אם תעשו את זה כמו שצריך, כי זה הבסיס למה שאני קוראת personal OS, ולאופן שבו תעבדו עם AI .
2. אם יש כבר זכרון כלשהו שיצרתם, או שהמודל זכר לבד, הוא יתבסס עליו גם בשאלון הזה. אם אתם לא רוצים שיזכרו אתכם עברו למצב קוגניטו או עברו כלי.
הנה דוגמא לשאלה הראשונה שנשאלתי (הקלוד שלי מכיר אותי יותר מדי טוב, קחו בחשבון:) , אבל אחרי ראיון כזה, תרגישו את ההבדל בין AI שאתם עובדים בשבילו, לאחד שעובד עבורכם.
הפרומפט להתחיל איתו , ממש כאן
ואם הגעתם עד לכאן, ואין לכם כוח לעבוד, או שסתם לכם משהו מעניין לשטוף עליו את העיניים, הנה פינה נסיונית חדשה (תכתבו לי אם מעניין?)
על מוזיקה ו AI – הפוד המוצלח של איתן לויט , עם יקי גני (רוקפור) , שני אנשים שאני אוהבת לשמוע, תענוג להקשיב , שווה שוב לחשוב על כלים לעומת יצירה מקורית.
מצב העבודה שלכם – אנטרופיק כמו תמיד, מוציאה את האמת לפרצוף בדוח עדכני וקשוח.
אמרתי כבר בקורונה- עדיף להיות חקלאי
אנשים מדברים עם AI על הפנטזיות שלהם – האם זה טוב או כדאי?
—
עד הפעם הבאה, שמרו על עצמיכם, שלחו למישהם שיקבלו ערך (ותתקינו קלוד, תודו לי , אחכ)
